פסק-דין בתיק ע"פ 5134/11

השופטת מ' נאור:

           לפנינו שלושה ערעורים מאוחדים על חומרת העונש שהטיל בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' שיף) על המערערים, לאחר שהורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של דרישת נכס באיומים, גניבה והחזקת סכין שלא כדין. בפתח הדיון הצענו לקבל אחד הערעורים, ערעורו של רפי אינגדאו (להלן: רפי) ולהעמיד את עונשו על שישה חודשי עבודות שירות, בכפוף להסכמת הממונה. הצענו גם כי יוטל עליו צו מבחן למשך שנה וחצי. לאחר שבאת כוח המשיבה, עו"ד פינקלשטיין, השאירה זאת לשיקול דעתנו, אנו מקבלים את הערעור ומורים כאמור. עם זאת, נעמוד בהמשך הדברים גם על עניינו של רפי, בשל טענת המערערים האחרים כי הפחתת עונשו של רפי מחייבת גם הפחתה בעונשיהם.

כתב אישום

1.        נגד שלושת המערערים, אייאנאו פנטה (להלן: אייאנאו), הבטב אטלמה (להלן: הבטב) ורפי הוגש כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון. בכתב האישום המתוקן יוחסו לאייאנאו עבירת דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירת גניבה לפי סעיף 383 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. להבטב יוחסה עבירת דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, עבירת גניבה לפי סעיף 383 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין ועבירת החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 לחוק העונשין. לרפי ייחס כתב האישום עבירת סיוע לדרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 סיפא בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין ועבירת סיוע לגניבה לפי סעיף 383 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין.

2.        לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.1.2008, בשעה 2:30, עצרו אייאנאו, הבטב, רפי וכן אדם נוסף, את מוניתו של א' מ' (להלן: המתלונן) וביקשו ממנו שיסיע אותם לצ'ק פוסט. לפי המתואר, אייאנאו התיישב במושב ליד הנהג, בעוד הבטב, רפי והאדם הנוסף התיישבו במושב האחורי. במהלך הנסיעה, סיכמו ביניהם אייאנאו והבטב כי ישדדו את כספו של המתלונן, בסכום של 400-500 ש"ח, בשטרות ובמטבעות שהוחזקו על ידו במקומות גלויים לעין במונית. בהמשך לכך, הושיט אחד מהמערערים את ידו לעבר בלם היד של המונית ולקח מתוך קופסא שהייתה מונחת שם את כספו של המתלונן. המתלונן, אשר הבחין כי כספו נעלם, עצר את המונית, תפס את ידו של אייאנאו ואמר לו שיחזיר את הכסף. עוד מפורט, כי בשלב זה, ירדו הבטב, רפי והאדם הנוסף מהמונית. הבטב ניגש לעבר המתלונן, פתח את דלת הנהג, אחז בחולצתו של המתלונן והצמיד לצווארו סכין, תוך שהוא אומר לו שיעזוב את ידו של אייאנאו. באותו הזמן, אייאנאו הושיט ידו לעבר המאפרה במונית ולקח ממנה סכום כסף נוסף. לאחר מכן, ניגשו רפי והאדם הנוסף לעבר דלת הנוסע וסייעו לאייאנאו להשתחרר מאחיזתו של המתלונן ולצאת מהמונית. הארבעה החלו להתרחק מהמונית והמתלונן צעק לעברם כי הוא מזמין משטרה. בתגובה, חזר הבטב לכיוון המונית ואחז בידית דלת הנוסע כשהוא מנופך בסכין. המתלונן, אשר נבהל, החל בנסיעה ונמלט מהמקום.

3.        הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המערערים יודו בעובדות כתב האישום המתוקן. בית המשפט קיבל את ההסדר והרשיע את המערערים בעבירות שיוחסו להם. על פי ההסכם סוכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי בנוגע לעונש. עוד הסכימו הצדדים כי יוגש תסקיר מבחן בעניינם של המערערים. הדיון נדחה ליום 31.3.2011 לשמיעת הטיעונים לעונש.

תסקירי שירות המבחן

4.        בעניינם של המערערים הוגשו תסקירי שירות מבחן. מהתסקיר בעניינו של אייאנאו , עולה כי הוא צעיר רווק במשפחה המונה שמונה נפשות ושקיימת בה מצוקה כלכלית. עוד פורט כי אייאנאו שירת בצבא כלוחם במשמר הגבול ועבד בשלוש השנים האחרונות כטבח במסעדה. חוות דעת מעסיקו חיובית לגביו. שירות המבחן התרשם כי אייאנאו מגלה יכולת לשמירה על יציבות במסגרות, בין אם בלימודים, בצבא או במקום העבודה. עד המקרה הנוכחי, לא הסתבך בפלילים, ולהערכת שירות המבחן יתכן והסתבכותו קשורה להיותו נתון תחת השפעת אלכוהול בסיטואציה של דינמיקה חברותית שלילית. לאור ממצאים אלו, הציע שירות המבחן להטיל על אייאנאו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, אשר יהווה עונש חינוכי, עונש מאסר על תנאי, התחייבות כספית ופיצוי למתלונן.

5.        התסקיר בעניינו של הבטב פירט כי מדובר בצעיר בן 23 אשר עובד כמחסנאי וחי עם בת זוגו ובתם המשותפת בת השנתיים. הבטב עלה לארץ בגיל 9 והעלייה נחוותה אצלו כאירוע טראומטי שבו נאלץ להתגבר על קשיי שפה והשתלבות והוא חווה יחס מפלה. בגיל 12 גילה כי הוריו הביולוגיים נרצחו כשהוא היה בן שנה, ולאחר מותם גודל על ידי סבו וסבתו, אשר חשב שהם הוריו הביולוגיים עד לגילוי האמת. הבטב סיים 11 שנות לימוד. השתלבותו במסגרות הלימודים הייתה קשה והוא השתלב באופן מקוטע במעגל העבודה. התסקיר פירט כי הבטב אינו מכיר בקיומה של נזקקות טיפולית. כן פורט כי הוא אינו מגלה כל אמפטיה כלפי נפגע העבירה. התסקיר הוסיף כי קשייו הרגשיים ואי נכונותו להשתלב במסגרת טיפולית, מגבירים את הסיכון להתנהגות דומה בעתיד. על כן, נמנע שירות המבחן מכל המלצה בעניינו.

6.        בעניינו של רפי פורט בתסקיר כי הוא רווק בן 25 ממשפחה המונה 5 נפשות. הוריו גרושים והקשר שלו עם אביו מאוד מרוחק. רפי גדל ללא דמות אבהית, ונטל החינוך והפרנסה היה מוטל על אמו. רפי סיים 12 שנות לימוד, ללא בגרות, והתגייס לצבא. הוא שוחרר מהשירות עקב אי התאמה למסגרת הצבאית. מתנדב בארגון "רוטרי", אשר מכיר את רפי, שלח מכתב בו תיאר את רפי כבחור שקט, נורמטיבי וכי התנהגותו נובעת מתחושת אפליה ומאופיו הכנוע. בתסקיר פורט כי רפי הכיר בטעותו ובאופן הקלוקל שבו נהג. עם זאת, רפי אינו חש מחובר לפגיעה שבמעשיו. שירות המבחן ציין כי למרות הקשיים המתוארים, יש מקום להעדיף במקרה זה את הפן השיקומי. להערכתו, ענישה מחמירה עלולה לדרדר את רפי לעולם הפלילי ביתר שאת. על כן, המליץ שירות המבחן להטיל על רפי צו של"צ בהיקף של 300 שעות, ענישה מותנית, התחייבות להימנע מעבירה ופיצוי הולם למתלונן.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

7.        במסגרת הטיעונים לעונש עמדה המשיבה על חומרת המעשים של המערערים, אשר פעלו בשל בצע כסף, תוך שימוש בנשק קר נגד נהג מונית שהינו בבחינת "טרף קל". עוד פירטה המשיבה כי למתלונן נגרם נזק רב בעקבות האירוע, והוא נאלץ למכור את מוניתו ולהפסיק לעבוד כנהג מונית. המשיבה ביקשה שלא לאמץ את האמור בתסקירי שירות המבחן בעניינם של המערערים. המשיבה פירטה כי אייאנאו לקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו, הבטב הביע התנגדות לקבלת טיפול וקיים סיכון להישנות מעשיו, ורפי אינו מחובר לפגיעה במעשיו. על כן, ביקשה המשיבה להטיל על המערערים עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

8.        בא כוחו של אייאנאו ציין כי מרשו הודה במיוחס לו, לאחר שכתב האישום תוקן מהותית. עוד הוסיף כי תסקיר שירות המבחן שהוגש לגבי אייאנאו הינו חיובי מאוד ומעיד על התנהלות נורמטיבית תקינה, חרף נסיבותיו האישיות. הוא הזכיר כי חלף זמן רב מאז בוצעו העבירות, שכן כתב האישום הוגש כ-20 חודשים לאחר האירוע, והתיק התנהל בצורה איטית בשל שביתת הפרקליטים. הוא ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, ולהימנע מלהטיל עליו עונש מאסר בפועל בפרט בשל היות אייאנאו צעיר, נעדר עבר פלילי.

9.        בא כוחו של הבטב הצטרף לנימוקים לקולא וציין כי מאז האירוע עברו על הבטב תמורות, רובן חיוביות. הבטב הקים משפחה והינו אב לילדה בת שנתיים, העובד לפרנסתם. עוד הוסיף בא כוחו של הבטב וציין כי הטלת עונש מאסר עליו איננה מידתית ולא תשרת את האינטרס הציבורי. על כן ביקש להימנע מלגזור על הבטב עונש מאסר בפועל וביקש להסתפק בענישה חלופית.

10.      בא כוחו של רפי הצטרף לנימוקים לקולא וציין כי חלקו של רפי היה קטן יחסית לחלקם של המערערים האחרים. עוד הפנה בא כוחו של רפי לתסקיר שירות המבחן ולעדותו של רפי בדבר נטילת האחריות מצדו למעשיו. הוא ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן וטען כי אין חשש כי רפי יחזור לסורו, וזאת משום שניהול ההליך הנדון הוא ענישה משמעותית לגביו. עוד ביקש בא כוחו של רפי כי בית המשפט יערוך אבחנה בסכום הפיצוי שינתן למתלונן בין רפי לבין שאר המערערים, וזאת לאור חלקו הקטן יחסית באירוע.

11.      בית המשפט ציין בגזר דינו כי נהגי מוניות הם "טרף קל" לעבריינים ושומה על בתי המשפט להגן עליהם, ולגמול למי שמתנכל להם ולרכושם. עוד הוסיף בית המשפט כי החוויה הטראומתית שעברה על המתלונן הותירה בו נזק רב. יחד עם זאת, לא קיבל בית המשפט טענה שהעלה המתלונן לפיה הוא נאלץ למכור את מוניתו בעקבות האירוע, וזאת משום שהוכח כי רכש את המונית רק לאחר המעשים הנדונים וכי באותה תקופה עבד המתלונן בשתי עבודות במקביל. בית המשפט הוסיף לקולא כי האירוע ארע לפני זמן רב ועד שנשמע משפטם של המערערים עברה תקופה ארוכה. בחלוף הזמן, התבגרו המערערים, נקלטו במקומות עבודה ובמשך כל התקופה שחלפה, לא הסתבכו בפלילים ונראה כי אורח החיים העברייני זר להם. עוד הוסיף בית המשפט וציין כי נסיבות חייהם הקשות של שלושת המערערים ישקלו אף הם לקולא בעת גזירת העונש. בית המשפט ציין כי ההחלטה לגנוב את כספו של המתלונן הייתה החלטה ספונטנית וככל הנראה נעשתה כאשר המערערים היו תחת השפעת אלכוהול. בית המשפט ציין בנוסף כי שקל לקולא את עדויות האופי שהושמעו בנוגע להבטב ורפי וכן נתן משקל לחרטה שהביעו המערערים ולהודאתם בכתב האישום המתוקן. כן צוין כי חלקו של רפי היה קטן יחסית לחלקם של חבריו וחלקו של הבטב היה גדול יותר מזה של אייאנאו.

12.      בהתחשב בכל הנימוקים גזר בית המשפט על המערערים את העונשים הבאים. על אייאנאו הטיל בית המשפט 25 חודשי מאסר, מתוכם 12 לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה שבין יסודותיה שליחת יד ברכוש הזולת ו/או עבירת אלימות שהיא פשע. כן הטיל בית המשפט על אייאנאו לשלם פיצוי בסך 2,000 ש"ח למתלונן. על הבטב הטיל בית המשפט 30 חודשי מאסר, מתוכם 15 לריצוי בפועל והיתרה מותנית, לבל יעבור עבירה שבין יסודותיה שליחת יד ברכוש הזולת ו/או עבירת אלימות שהיא פשע או עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. כן הטיל בית המשפט על הבטב פיצוי בסך 3,000 ש"ח למתלונן. על רפי הטיל בית המשפט 15 חודשי מאסר, מהם 8 לריצוי בפועל והיתרה מותנית, במשך שנתיים, לבל יעבור עבירה שבין יסודותיה שליחת יד ברכוש הזולת או עבירת אלימות שהיא פשע. כן הטיל בית המשפט על רפי פיצוי בסך 1,000 ש"ח למתלונן.

           על חומרת העונש הגישו המערערים את הערעורים שלפנינו.

הערעורים